עצות להתבודדות הן אמת שקשה מאוד ליתן עצות להתבודדות כי היא תלויה במצב בו נמצא האדם באותה העת.. ועל פי רוב לוקח כמה שנים עד שהאדם זוכה להתמיד בהתבודדות ובדרך הנכונה דווקא לו וכד' ופעמים שמגיע לשעה התבודדות בסערה ואינו יכול אפילו להוציא מילה אחת בשפתיו וזה הנקרא: צעקת הלב.. והעיקר שעל כל פנים יעמוד לפני ה' למשך שעה אחת בכל יום..
והנה בשעת ההתבודדות מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאמונה עצמית שנזכרו בפרק ראשון: א}האמונה בגדולת רחמיו יתברך שהרי אם לא היה מאמין שרחמיו יתברך מספיקים גם לו בוודאי לא היה נעמד לשעה התבודדות.. ב}האמונה שתפילתו עושה רושם.. ג}אמונת חכמים שהרי הוא מקיים את עצתם שאמרו שעל ידי התבודדות יהיה נעשה ממנו איש כשר.. ד}שהוא בוודאי חי חיים משלו כעת לבדו.. וראיתי לנכון בס"ד לפתוח פתח בכמה עצות ואין כוונתי לגשם את ההתבודדות ולומר שיש להצמד לסדר הזה דווקא או לקיים את כל העצות בכל התבודדות דווקא אלא הכל לפי העניין! ובפרט שהעיקר לדבר את אשר על לבו דווקא!
א} בכניסתו: התקשרות לצדיקים כנהוג לפני תפילה או לימוד ויכין ויכוון לבו באמונה לזה המעמד לפני מי הוא עומד ושכעת הזמן לפעול באמת ולסדר את הדברים ויאמין בעצמו ובתפילתו כנ"ל ב} סיפור דברים: שישתף את ה' יתברך בעניינים הרוחניים והגשמיים שעברו עליו מאז ההתבודדות של אתמול ומעיקים על לבו ויודה על הדברים הטובים וכן יבקש עזרה ואמונה להבא כי העיקר הוא האמונה והנפש והאמונה בחינת אחת והאמונה תלויה בפה של האדם ולכן צריכים להאיר את אור הנקודה ולבטל את החרפות והבזיונות על ידי הדיבור כנ"ל
ג} תיקון פרטי: תפילה על הדברים הקבועים שמעיקים עליו ומצערים אותו כמו: רושמים רעים שנחרטו בנפשו מהחרפות והבזיונות הבאים מרוחות הסערה כנ"ל מחשבות רעות תאוות ומידות רעות צער הפרנסה כעס גאוה וכו' ויבקש ממנו יתברך שיטהר מחשבתו ושיזכה מעכשיו להתחבר לנקודה שלו לנצל את הזמן ולחשוב דווקא מכאן לעתיד שלא יפסיד ימיו במחשבות על העבר ח"ו כנ"ל ד} נקודות טובות: שיפרש שיחתו לפני ה' יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה דהיינו הנקודות טובות שיש בו עדיין לבררם מתוך הרוח רעה ולמצוא את הניגון בכל מה שעובר עליו כי כנ"ל מאחורי כל מה שעובר עליו מסתתר ניגון.. ובכך הוא מוריד את הכינור התלוי וזוכה לשיר ולנגן על אדמת נכר! שמתבונן ומברר הנקודות הטובות שזכה להם בכלל והנקודות הטובות שזכה להם ביום שחלף בפרט וכפי שנהג דוד המלך כמו שנאמר: 'אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי' ועוד אמר: 'הלעולמים יזנח ה' ולא יֹסיף לרצות עוד'? 'האפס לנצח חסדו'? וכו' עד שמצא את הניגון המסתתר במה שעבר עליו ואזי אין חילוק בין מידת הדין למידת הרחמים ויעשה מהם עסק בתחילת ההתבודדות דווקא כי על ידי הנקודות טובות יפתח פיו לתפילה כמובא: שעל ידי שדן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו נקודות טובות עדיין אף על פי שעשה מה שעשה וכו' על ידי זה יכול לשמח את עצמו ואזי יכול להתפלל!
ה} ישוב הדעת: היכן אני בעולם? איה קדושתי? איה טהרתי? איה נפשי ורוחי ונשמתי? איה העצה והתחבולה שאזכה למוצאו ולהכירו? איה איפוא הוא? איה מקום כבודו? איה ה' אלקי אבותינו המעלה אותנו מארץ מצרים? איה המעלה אותנו מים? וכד' ויחפש את הדיבורים האמיתיים לפי מדרגתו כי בלא זה לא יתנו לו לצאת כנ"ל ו} עבודת הרצון: שיברר אם אכן הוא באמת רוצה את ה' או שמא יש לו עדיין רצונות אחרים ויעסוק בהתחזקות והתעוררות הרצונות הטובים שלו אליו יתברך ולתורתו הקדושה ובהארת רצונו יתברך חזרה אליו כנ"ל ועליו להוציא בשפתיו את הרצונות והכיסופים ולא די בהשתוקקות הלב.. ז} תורה - תפילה: שיעשה מהתורות שלומד תפילות מתי יזכה גם הוא לבוא לכל הנאמר במאמר שלמד שעל ידי זה בוודאי יוכל תמיד לפרש שיחתו לפני ה' יתברך ח} חיפוש הצדיקים: שיזכה לקבל מהם את הנקודה שלו בחזרה ושישיבו לו את כל אבידותיו ושיזכה להתקרב אליהם באמת ולקבל מהם רוח חיים ושלא יפרד מהם ושלא יחלוק עליהם ח"ו וכו' ושיזכה להתבטל אליהם עד שבוודאי יתקנו גם אותו וכו' וכדי שיזכה לאמת ולאמונה על ידם כנ"ל ויתפלל עליהם גם כן ט} התחדשות והתחלה חדשה: כפי שאמר רבינו ז"ל שטוב שיאמר האדם בשעת ההתבודדות כשמתבודד בינו לבין קונו: היום אני מתחיל להדבק בך! ויעשה בכל פעם התחלה חדשה! וכן ביקש דוד: 'לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי' ואפילו כשאין יכולים לדבר בהתבודדות רק תיבת רבונו של עולם גם כן טוב מאוד י} ביציאתו: יבקש שלעולם לא יעבור עליו יום ללא התבודדות ושיזכהו ה' יתברך גם מחר לעמוד לפניו במשך שעה שלימה ויבקש על כלל ישראל ועל בני משפחתו וכנ"ל שעיקר החיות הוא תפילה.. 'יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגֺאלי'
וכדאי מאוד ליישב את דעתו ולזכור את יום המיתה בפרטיות כי צריך לדבק מחשבתו בעולם הבא בכלליות ופרטיות.. בכלליות: שכך ראוי להיות מנהג יראי ה' שתיכף בבוקר בהקיצו קודם שיתחיל שום דבר יזכור מיד בעולם הבא ואחר כך יעשה זאת בפרטיות וכבר נאמר: 'בהתהלכך תנחה אֹתך בשכבך תשמֺר עליך והקיצות היא תשֺיחך' היינו שהכל שווה ואין שום חילוק בין העולם הזה ובין הקבר ובין העולם הבא ושיהיה מוכן לקבל הכל להתחזק בכל מצב וללכת עד הסוף ללא שום תנאים ומתוך רצון לחיים כי על דעת זה בא בברית עם קונו ואפילו אם לא יהיה לו עולם הבא.. ורק אז הוא גם רשאי להקרא בשם גבר כי הרחוקים מה' יתברך נקראים בשם נשים - שנשתה גבורתם
וכמובא: והיה המחנה הנשאר לפליטה שכשרואים שקשה להשיג העצה השלימה צריכים להתנהג לפי חלוקת העצה על כל פנים באופן שעל כל פנים יהיה נשאר לו מחנה הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי חס ושלום שלא יאמר שילך ויהנה וכו' ה' יצילנו רק ישתדל שעל כל פנים ישאר מה שישאר וכו'.. היינו שיקבע בלבו שאיך שיהיה אף על פי כן אני חזק שלא אהיה נסוג אחור לגמרי מה' יתברך ולא אייאש את עצמי לעולם ולא אהיה חס ושלום מהחסידים הנפולים שהם גרועים כמו ששמענו מהצדיקים.. רק אני על משמרתי אעמוד לחטוף מה שאוכל למען יהיה המחנה הנשאר לפליטה.. כי אשר תמצא ידי לעשות אעשה ואם לא יהיה לי עולם הבא וכו' מה לעשות כוונתי לשמיים וה' הטוב יעשה ויגמור בעדי.. וזה עיקר הכלל והיסוד בעבודת ה' שהכל תלוי בו לבלי ליפול בדעתו לעולם אף אם יעבור עליו מה שיעבור! ומסופר שהבעל שם טוב הקדוש נראה לבנו רבי צבי הירש בחלום הלילה על הר גבוה מאוד ושאל אותו: בני האם אתה יודע איך עובדים את ה'? ענה לו לא אבי איני יודע.. ואז הבעל שם טוב הקדוש גלגל את עצמו מההר עד שנעשה גופו אברים אברים והודיע לו מעתה תדע בני ככה עובדים את ה'!